רומנטית חסרת תקנה שחולמת ומגשימה.
ילדה שגדלה בבית עצום עם גינה גדולה בין פירות יער לטוליפים בין ורדים, חרציות וגלדיולות. יש אנשים שהכתובת לגבי היעוד שלהם נחקקת על הקיר, שלי צמחה בערוגה. נולדתי באביב, נרקיסים, פרחי הלילך ועצי הענק, היו ידידיי הקרובים.

עליתי מברית המועצות בשיא פרחתי. סיימתי לימודים במדעי התזונה, הכוללים קונדיטוריה וטבחות. בחודש מרץ קיבלתי תעודה, במאי כבר הייתי בארץ. למדתי עברית, בישלתי תבשילים ותוכניות, עשיתי ואפיתי בין הסירים לבישולים, התבשל לו רעיון חדש במוחי המגשים – לשוב ללמוד. בר אילן, לימודי כימיה, תענוג.

מה עושים עם כל הידע והניסון שלי? אין סיכוי שתנחשו. גם אני לא הייתי מנחשת.

מפה לשם מצאתי את עצמי בעיריית תל אביב. 13 שנה נשארתי שם למרות שזה לא קשור לריחות של מטבח או פרחים – פרחתי.

בין גידול ילדים, לגידול עציצים המשכתי לגדול ולהתפתח במה שהלב תמיד בחר עבורי – ליצור, לשזור, להביא יופי וטעם לעולם.

השתלמויות בשזירת פרחים, בקונדיטוריה, החיים היו מעבדה מתוקה. עד שהייקום רמז לי לחשב מסלול מחדש. או כפי שסטיב ג'ובס הטיב לנסח זאת – לחבר את הנקודות. אז חיברתי. בין הצד הרומנטי שבי, לצד היצירתי, בין האהבה ליופי, ובעיקר לפרחים ולקינוחים אישיים.
במילה אחת ROSALINA